רבים מאיתנו לא לגמרי יודעים מה הן הזכויות המגיעות לנו כשכירים. מעבר לשאלות הקבועות בענייני שעות עבודה ומנוחה, פיצויי פיטורין, הפרשות לפנסיה ושאר מילים גסות, ישנן שאלות מעט שוליות יותר אך מעניינות לא פחות בתחום של זכויות עובדים.
למשל, האם המעסיק שלי מחוייב לתת לי מתנה בחג? האם סיום התואר יביא עימו העלאה במשכורת? האם לאחר החתונה מגיעים לי ימי ירח דבש? ניסינו לענות כאן על השאלות הפחות שגרתיות, הקשורות לזכויות עובדים.
ברור שבחגים היהודיים מגיעים לנו ימי חופש, אך מה בנוגע לימי חופש עבור המאמינים בדתות אחרות? ברור שברוב המקרים מדובר בנוצרים ומוסלמים אך מעבר לכך, האם כל אחד יכול להצהיר שהוא חוגג את חג הפועלים, את הנובי גוד או את סינקו דה מאיו ולהרוויח ימי חופש נוספים?
החוק קובע כי לעובד לא יהודי יש זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק. אם העובד בחר בחופש בימי החגים של דתו, הוא יהיה זכאי לתשלום עבור היעדרותו.
האם עובד לא יהודי שמקבל ימי חופש לציין את החגים של דתו יוכל ליהנות גם מתשלום על ימי החג היהודיים? ובכן, עובד לא יהודי שבחר כימי חג את חגי דתו, ומקום עבודתו סגור בחגים יהודיים, לא יקבל תשלום גם על חגי דתו והן על החגים היהודיים. הימים האלה ינוכו מימי החופשה שלו. יש לזכור כי על אף ריבוי ימי החג בדתות השונות עדין ימי החג לא יעלו על 9 ימים אף אם אינך בין הדת היהודי למעט אותם מקרים בהם גם עובד זה חוסה תחת הסכם קיבוצי מסויים המאפשר זכויות יתר לכלל העבודים.
אם אנו כבר בענייני זכויות סביב החגים, זה המקום להתייחס לשמועה העיקשת, לפיה המעסיק מחוייב על פי חוק לתת לעובדיו מתנה לחג. למרבה הצער, שמועה זו אינה נכונה. עם זאת, אם המעסיק נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, הוא מחויב להמשיך ולפעול בדרך זו. מכאן מגיע המנהג שהשתרש אצל מרבית המעסיקים. "נושא המתנות בחגים נקבע בעיקר על פי נוהג שנוצר במקום העבודה", אומר עורך הדין חן ספקטור, "אנחנו שומעים על כל מיני שיאנים בתחום וכל מיני חברות שנותנות מתנות במאות ואלפי ש"ח. איש לא קבע זאת בחוק. זה מקום העבודה קבע".
ישנם מעסיקים המחוייבים על פי חוק במתן מתנה בשל הסכם קיבוצי, או צו הרחבה החלים עליו, בעיקר במגזר הציבורי. ישנה פסיקה הקובעת כי מעסיק המעניק לעובדיו שי לחג, מחוייב להעניק את השי גם לעובדות בחופשת לידה.
אם בחג האחרון המעסיק שלכם פירגן לכם רק בונבוניירה עייפה ואילו ידידכם העובד בחברת הייטק שווה קיבל אייפון 7 וארוחה במסעדה יוקרתית, דעו שבמובן מסויים ידכם על העליונה, שכן מתנות מסכום של 180 ש"ח מחוייבות בתשלום מס. כתוצאה מתשלום מס על מתנת החג, צפוי שכר הנטו של העובד לקטון. יש מעסיקים הנוהגים להעניק לעובד תוספת שכר חד פעמית כדי ששכר הנטו של העובד לא יוקטן, אבל לא קיימת כל הוראת חוק המחייבת את המעסיק לעשות זאת.
רובנו עומלים ימים ארוכים ולילות לבנים כדי להשלים את התואר הראשון (כדי שההורים יהיו מרוצים) ולפעמים גם את השני (כי אנחנו מאמינים שזה יכול להשפיע על השכר שלנו). אז האם באמת מגיע לנו תוספת שכר אחרי סיום תואר? התשובה, לדברי עו"ד ספקטור, לא תעודד את אלה מכם המשתייכים למגזר הפרטי. היא בעיקר מזכה בעמידה בתור של האקדמאים בלשכת התעסוקה.
"בעניינים האלה זה תמיד מתחלק בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי או מגזר שיש לו הסכם קיבוצי ספיצפי לגביו, שם ישנם הסכמים קיבוציים", אומר עו"ד ספקטור, "במגזר הפרטי, עם סיום תואר איש לא מבטיח לך תוספת שכר או תוספת יוקר. במגזר הציבורי כל תואר מוסיף לך רמת שכר אחרת. בסקטור הפרטי, התואר לא משנה לאף אחד. יש גם את נושא תוספת היוקר – בהסכמים קיבוציים מסוימיים יש תוספת יוקר, תוספת למשכורת שאמורה לאזן את השחיקה של השכר, היות ואנו חיים בעולם אינפלציוני. זה קיים בעיקר במגזר הציבורי".
פעמים רבות אנו מגיעים לתהות לגבי זכויותינו באירועי חיים גדולים שפוקדים אותנו, כמו חתונה, ירח דבש, לידה וברית. האם המעסיק הישראלי מחוייב לתת לנו ימי חופש לירח דבש, יום חופש לגבר שבת זוגו יולדת או ביום הברית של הבן? "בעיקרון, על חופשה ביום החתונה או ירח הדבש לא מדובר בחוק", אומר עו"ד ספקטור, "האבסורד הוא שיש נוהג כללי שרוב המעבידים לא נותנים חופש. המעסיק יכול לחייב את העובד לקחת את יום החתונה על חשבון ימי החופשה, ובוודאי שזה נכון לגבי ירח הדבש".
לגבי הלידה, לאישה כמובן, מגיעה בחוק חופשת לידה. עבור הגבר, אין חוק המחייב חופשה גם ביום הלידה עצמו. "יש כרגע הצעת חוק שלפיה גם הבעל יקבל חופשה של שבוע עם הלידה", אומר עו"ד ספקטור, "אך היא על תקן הצעה כרגע, וכלל לא בטוח שתעבור בכנסת הנוכחית. החוקים לגבי ימי חופשה לאירועים או מועדים הם אנמיים בישראל. יש את ימי החופשה וימי החג בחוק, ושכחו את הנושא של מועדים ואירועים בחייך. איפה כן הכירו בכך? בכל מיני הסכמים קיבוציים של עובדי מדינה ועובדי רשויות, של קבוצות חזקות במשק. שם מכירים בנושא של לידה ושל חופשה עבור החתונה. עדיין לא בנושאי ירח הדבש או חופשת הלידה ככל שזה קשור לגברים".
עוד בעניין חופשות: מנהל מצידו רשאי להוציא עובדים לחופשה מרוכזת. מה שנקרא פעמים רבות "הדממה", גם אם אלה ימים שאינם מתאימים לעובדים.
הזכרנו חגים ומועדים המאפשרים ימי חופשה אך מה לגבי הפסקות שנגזרות מאמונה דתית, כמו הפסקות לתפילה, האם אלה מעוגנות בחוק? ובכן, עובד רשאי להתפלל במהלך יום עבודתו בהתאם לאמונתו הדתית כאשר זמן התפילה נקבע במקום העבודה בהתאם לצרכי העבודה, בשילוב עם דרישות דתו של העובד. עם זאת, הפסקה שנועדה לתפילה אינה מוגדרת כ"שעת עבודה" לפי החוק, ואין למעסיק חובה לשלם עבורה שכר.
אלו זכויות עובדים מעניינות קיימות ברחבי העולם? באופן לא מפתיע, ארצות סקנדינביה נחשבות לנוחות ביותר מבחינת זכויות העובדים בהן, בעיקר נורבגיה ודנמרק. למדינות אלה מסורות רבות שנים בנושאים הללו, חוקים מפותחים ואכיפה יעילה. כל העובדים בארצות סקנדינביה נהנים מחופשה שנתית בתשלום של כחמישה שבועות לשנה, לעומת כשבועיים בשנה בישראל. כך, גם אם עובד לא מקבל ימי חופש לירח דבש או לידה של בת הזוג, הוא יכול להשתמש בימי החופש. בנורבגיה, למשל, עובדים זכאים ל-21 ימי חופשה בתשלום, ונשים זכאיות לחופשת לידה בתשלום מלא של 43 שבועות.
בדנמרק אין צורך כלל בשכר מינימום מכיוון שממילא המעסיקים מעניקים שכר הוגן לעובדיהם. בנוסף, בחברות שבהן יש 50 עובדים או יותר, שליש מחברי הדירקטוריון הם נציגי העובדים. לפי פירסום הניו יורק טיימס ב-2014, עובד במזללת מזון מהיר בדמנרק משתכר סכום שווה ערך ל-20 דולר לשעה, כמעט פי 2.5 ממה שמשתכרים מרבית עובדי המזון המהיר בארצות הברית, ופי שלושה ביחס לשכר המינימום השעתי שלנו.
גם במדינות אחרות באירופה יש זכויות עובדים נאות: בהולנד למשל, רווח בקרב הורים צעירים שבוע עבודה בן ארבעה ימים, גם לאב וגם לאם. להולנד יש הטבות גם עבור עובדים שאינם מקומיים. למשל, ישראלים שעושים רילוקיישן להולנד ישמח לדעת כי לעובדים בעלי מומחיות ייחודית, אשר אינם בעלי דרכון של האיחוד האירופי, הולנד מגדירה הטבת מס ייחודית שמאפשרת לקזז 30% מגובה המסים הנדרשים במדינה אל מול הוצאות מקובלות כמו ריהוט ותיווך דירה, למשך שנתיים.